תקציר
בשנת 1266הוציא הסולטן הממלוכי ביברס צו האוסר על יהודים ונוצרים להיכנס למערת
המכפלה. במחצית השנייה של המאה ה־ ,15בימיו של הסולטן הממלוכי קאיתבאי, הייתה
הקלה בצו והותר ליהודים ולנוצרים לעלות במדרגות עד לחור עמוק בחומת המתחם. חור
זה היה מוקד עלייה ליהודים במשך כ־ 500שנה. מולו התפללו, בתוכו הניחו פתקאות,
מטבעות ובשמים, ובו הדליקו נרות. "המדרגה השביעית" מוזכרת לראשונה במאה ה־19
כמדרגה שמול החור ושעד אליה הותר ליהודים לעלות. לאחר קום המדינה נמנעה מיהודים
האפשרות להגיע לחברון, והחור נאטם. לאחר מלחמת ששת הימים איבד החור את חשיבותו,
שכן הותרה ליהודים כניסה למתחם עצמו. כמו כן, מסיבות ביטחוניות פונה גרם המדרגות,
וכך אבד מקומם של המדרגה השביעית ושל החור. בספרות העממית ובמחקר קישרו בין הצו
של ביברס לבין הגבלת ההגעה עד המדרגה השביעית, וכך נולד המושג המוטעה " 700שנות
גזרת המדרגה השביעית." חוקרים אף אימצו את המסורת שלפיה החור היה עמוק והגיע עד
המערה הפנימית. במחקר זה החור ההיסטורי אותר, נפתח ונבדק, והתברר שהוא איננו מפולש
ואיננו מול המנהרה והמערה.