"אם יש עיר המחייבת אותנו לקיים כלפיה מצוות 'מפני שיבה
תקום', הרי זו חברון, העתיקה שבהרי האדמה פה. אם ישנה
עיר המחייבת אותנו לקיים כלפיה מצוות 'כיבוד אב ואם', הרי
זו חברון, עיר אברהם האב ושרה האם. בה נכרתה ברית בין
הבתרים והובטחה הארץ ]…[ ממנה יצא 'אברם העברי' למלחמתו
1 כך פתח יוצא לח"י ויליד חברון יהודה לייב שניאורסון, הראשונה",
"הסבא", כפי שכינוהו חבריו למחתרת, את קינתו על שהעיר לא
שוחררה במלחמת העצמאות. לאחר דברי התרעומת שכוונו כלפי
הנהגת המדינה הוא סיים בקריאה: "כל כך הרבה מגנט בהרי
חברון וברזלו של צבא ישראל לא נמשך. מי געל את ברזל העם?
חברון, עיר האם בישראל. האבות הטמונים בך קוראים לנו. ואף
2 פתח המלכות".
דברים אלו נכתבו בכתב העת סלם למחשבת חרות ישראל, שייסד וערך
ד"ר ישראל אלדד, האידאולוג של לח"י, שהחל לנהל באותה עת מערכה
אידאולוגית והיסטוריוגרפית כנגד שותפו להנהגת המחתרת נתן ילין-מור.
שניהם ייצגו שני פלגים בלח"י, פלג ימני ופלג שמאלי. לכל אחד מהם הייתה
תפיסה שונה באשר לזהותה ולאופייה של לח"י וליעדים האידאולוגיים
והפוליטיים שלה.
להמשך המאמר לחצו על הקישור
https://drive.google.com/file/d/1aXu1SJZw0njHsk1dTROftJMubdQgq_c4/view