מבוא:
חברון היא אחד המקומות המרכזיים והחשובים בהיסטוריה היהודית, ובה הונחו
כמה מאבני היסוד בתרבות האנושית. ברחבי העולם היא ידועה כ"עיר האבות
והאימהות": בה חיו, פעלו ונקברו האבות והאימהות התנכ"יים – אברהם ושרה,
יצחק ורבקה, ויעקב ולאה, שורשיו ויסודותיו של העם היהודי, האישים שהעניקו
לאנושות את ערכיה ואת בסיס תרבותה. חברון היא גם עיר יסוד מלכותו של
דוד המלך, מייסד המלכות ביהודה ואחד המלכים הגדולים והנודעים בתולדות
העולם. שמותיהם של אישים דגולים אלו נפוצים עד היום בכל רחבי העולם,
והם מהווים דמויות רבות השפעה בתרבות האנושית. חברון היא העיר הקדומה
ביותר באזור הר יהודה; בתקופת המקרא היא הייתה בירת יהודה, המרחב
שבו התגבש והתעצב העם היהודי. בימי הבית השני התקיימה בה קהילה
ששמרה על דפוסים יהודיים ייחודיים.
בתנ"ך נודעת לחברון משמעות ייחודית. עיר האבות והאימהות היא עיר
הראשית, בסיס ויסוד הזהות והמהות הישראלית, המקום בו החלו תהליכים
ונקבעו יסודות שמהווים בסיס לחיי העם היהודי עד ימינו. בתקופת האבות
חברון היתה נקודת ההתיישבות הראשונה של אברהם אבינו, עיר הבריתות
והבשורות, אתר הקנין העברי הראשון, וקבורת האבות והאימהות, מייסדי
ומייסדות אומה. בתקופת הכיבוש וההתנחלות חברון, "עיר הענקים", מסמלת
את ייחודם של מנהיגי ובני שבט יהודה, עוצמתם הרוחנית וגבורתם בקרב
השחרור וירושת ארץ ישראל. בראשית מלכות דוד חברון היתה עיר יסוד
המלוכה; בה העמיק דוד את שורשיו כמלך, התחבר עם האבות, וייסד את
מלכותו, מלכות הנצח. אזכורים נוספים של חברון ממשיכים להופיע בתקופות
נוספות בתנ"ך. בנוסף, האבות והאימהות, שוכני המערה בחברון, מוזכרים
בפרקים רבים לאורך התנ"ך, בנבואות ובתפילות, כמבטאי המושג "זכות אבות"
העומדת לימין בניהם, וכנושאי רעיון הזהות, האמונה, הערכים, והיעוד של עם
ישראל.
רבים מלומדי וחוקרי התנ"ך עוסקים בפרקים אלו במהלך לימודיהם ומחקריהם,
ומוצאים בהם משמעויות ופרשנויות רבות ועמוקות. אך דומה שעד כה לא
הופנתה תשומת הלב אל המקום בו התרחשו האירועים, עיר הראשית והיסוד –
חברון. ברוב רובם של המחקרים והפרשנויות לא הייתה התייחסות למיקום בו
התרחשו האירועים ולמשמעותו של מקום זה. ספר זה נועד למלא את החלל
ולמקד את המבט ברקע הגיאוגרפי והמיקום בו התרחשה סדרת אירועים רבי
חשיבות ומשמעות בתולדות עם ישראל בשלביו הראשונים. יעד זה יושג ע"י
הצגת פרקי המקרא כלשונם, בתוספת דברי פרשנות, הקשרים, רקע ריאלי
והיסטורי ומובאות מדברי חז"ל ומדרש.
המחבר, כמו הקוראים, מודע כמובן לעובדה שפרקי המקרא שבהם נתמקד זכו
ללימוד ופרשנות רחבי היקף, בכל מרחבי הפרד"ס, ולומדי ופרשני מקרא מצאו
וימצאו בהם מרחבי ידע בלתי נדלים. אין מטרת ספר זה להרחיב את היריעה
הפרשנית של פרקים אלו, שהיא כאמור מקיפה ללא שיעור, בתחומי ידע רבים
ומגוונים, ושערי לימודה ימשכו בעתיד במלוא היקפה.
בנוסף לניתוח פרקי המקרא כלשונם, יובאו בספר זה פרקים העוסקים בריאליה
של חברון ואזורה – בתחומי הגאוגרפיה, ארכאולוגיה, גיאובוטניקה וכדומה, כדי
לחבר את המקראות אל המציאות הריאלית, ולהעמיק שרשים בלימוד וידע עיר
הארץ האבות.
חלק ראשון: האבות
רוב סיפורי האבות התרחשו בחברון; היא מקום פתיחת וסגירת מעגל מסע
אברהם ובניו בארץ ישראל, מקום התיישבותו הראשון של אברהם אבינו, מקום
הבריתות, אתר הקניין, הקבורה והשורשים. המעגל נפתח בהתיישבות אברהם