באולם יצחק שבמערת המכפלה בולטות לעין שתי אדיקולות: אחת מוצבת מעל "פתח
הנרות", המקום הקדוש ביותר כיום לתפילה במערת המכפלה, שדרכו אפשר לראות את
המערכת התת־קרקעית ואף להרגיש משב רוח. השנייה, מהתקופה הצלבנית, מוצבת מעל
פתח סתום ששימש בעבר פתח ירידה למערכת התת־קרקעית. מטרת האדיקולה היא להיות
מסגרת ארכיטקטונית לתיחום חלל קדוש, ומכאן חשיבותה. מחקר זה מראה שבמקורה הוצבה
האדיקולה הצלבנית מעל פתח הנרות, שנחצב עם גילוי המערכת התת־קרקעית בקיץ .1119
בתחילת שלטון הממלוכים, בימי הסולטאן מוחמד אבן קלאון )1293–1340 לסה"נ לסירוגין(,
כחלק מתפיסתם להדגשת האסלאם, הועתקה האדיקולה הצלבנית מפתח הנרות והוצבה מעל
פתח הירידה. אדיקולה המחקה בצורתה את האדיקולה הצלבנית, עם סהר בראשה, נבנתה
והוצבה מעל פתח הנרות. בהמשך התקופה הממלוכית, לפני מיזם חיפוי השיש של קירות
אולם יצחק בשנת ,1331 נאטם פתח הירידה למערכת התת־קרקעית