באביב של שנת 73 לסה"נ נע כוח רומי בפיקודו של פלוויוס סילווה לעבר מצדה וצר עליה.
המצור נמשך כחודשיים והסתיים בליל ט"ו בניסן. הרומאים ראו בתנועה ובאספקה חלק בלתי
נפרד ממערך הקרב. אספקת הכוחות באה לידי ביטוי בעיקר בשלושה מרכיבי היסוד החיוניים
לקיומו של האדם: מזון, מים ועצים. הכוח הרומי מנה כ-10,000
לוחמים ומשרתים, וכ-3,000 בהמות (סוסים ובהמות משא). מניתוח הנתונים עולה שהכוח צרך כ25 טון ומזון וכ-110 קוב מים ביום לחימה אחד. איך ומהיכן הגיעו לכוחות המזון, המים והעצים הרבים שנדרשו לבניית
סוללת המצור? טענתי היא שהכוחות פוצלו לוגיסטית לשניים, כוח מערבי וכוח מזרחי. המזון
הגיע בקו אספקה ממחנה אופרטיבי שהוקם בכרמל מערבית למצדה והורד באמצעות סבלים
לכוח המזרחי. המים, לעומת זאת, הגיעו בקו אספקה מהמעיינות השופעים באזור עין גדי
למערך המזרחי, והועלו באמצעות סבלים לכוח המערבי. נראה שנתיב האספקה המערבי היה
חד־כיווני.

 

 

לכניסה למאמר לחצו כאן