תהליך התחייה והתקומה של עם ישראל בארצו הוא מהלך רב-שלבים. אנו למדים זאת
עוד מימי המעבר מנדודים לחיים בארץ המובטחת, לאחר צאת ישראל ממצרים, ועד
הגעתם הנה – לאדמתם. בתחילה נשלחו המרגלים לתור את הארץ, לראות מה מצב העם
היושב בה, איך היא נראית, באיזה גוון תכולים שמיה, והם שבים לעם ומתוכם קמים יהושע
בן נון וכלב בן יפונה, ובעיניים נוצצות מישירים מבט למציאות, חוזרים ואומרים: "הארץ
אשר עברנו בה לתור אותה, טובה הארץ מאוד מאוד"! כי רוח אחרת הייתה עימם, רוח של
אמונה בבורא העולם, בצדקת דרכם, בחיבור למורשת, לאבות והאימהות שעל קבריהם
הלך כלב והשתטח. אותה הרוח עמדה איתנה למרות הספקות והחשש הכבד ששרר בקרב
רבים וטובים בעם. לאחר מכן הגיעו העם – ויהושע בן נון בראשם – ונחלו את הארץ, ירשו
אותה וישבו בה בעקבות ההבטחה שהתגלגלה מאברהם אבינו לכל זרעו. גם כאן, בחברון
המתחדשת, אנו זוכים לראות מהלך דומה לזה בראשית השיבה לעיר האבות