בערב פסח תשכ"ח 1968, כשנה לאחר מלחמת ששת הימים, הגיעה קבוצת
אנשים בראשות הרב לוינגר להתארח במלון פארק בחברון כדי לחדש את
ההתיישבות היהודית במקום. שישה שבועות הם שהו במקום עד שהחליטה
ממשלת ישראל להעבירם לבניין הממשל הצבאי בעיר ולאשר הקמת ישיבה
בחברון. ההחלטה נועדה לאפשר לאנשי הקבוצה להישאר במקום ולשמש
אנשי צוות או תלמידים בישיבה בלי לאשר רשמית התיישבות יהודית בעיר.
שנה וחצי לאחר מכן החליטה הממשלה להקים את קריית ארבע, יישוב
וכעבור שנה וחצי נוספות עברו אנשי הקבוצה
יהודי עירוני סמוך לחברון,
ליישוב החדש שהוקם, ואליהם הצטרפו משפחות מרחבי הארץ.
ואולם הרצון להתיישב בחברון עצמה ולא ביישוב סמוך לא נזנח. תושבים
מקריית ארבע סיירו דרך קבע במבנים יהודיים שננטשו בפרעות תרפ"ט
ופעלו לשיקומו של בית כנסת אברהם אבינו, שעמד בלב הרובע היהודי
כמו כן ניסו לערוך תפילות בבית
העתיק בחברון והשלטון הירדני החריבו.
כנסת חסד לאברהם שבבניין בית הדסה, אך הניסיונות לא צלחו בשל התנגדות הצבא