תקציר
הקדמה
אתר מערת המכפלה מלווה את התרבות האנושית בארץ ישראל מזה אלפי שנים; במסורת
היהודית, הנוצרית והמוסלמית הוא ידוע כ"מקום קבורת האבות והאמהות", ובעיקר כמקום
קבורת אברהם, בכל מרחבי ההשפעה של הדתות האברהמיות בכל היבשות.
אולם למרות אלפי השנים שעברו עליו, מחקר מדעי של האתר לא התאפשר עד הדור הנוכחי,
והמסורות הקשורות אליו התקבעו בעיקר בתחומי האמונה הדתית והמיסטיקה. האתר נעטף
במעטה מיסתורין, ורבות מהעובדות הקשורות בו טרם נחקרו.
בשנים האחרונות נפתחה אפשרות למחקר המקום על רבדיו השונים, ועלו ממצאים מעניינים
וחשובים. ממצאים אלו מהווים בסיס לעריכת מחקר מדעי מקיף ראשון של האתר ותולדותיו.
העבודה עוקבת אחרי תולדות האתר מראשיתו לאורך התקופות הקדומות )הברונזה והברזל(, עד
שלהי התקופה העתיקה. בתקופת הבית השני נבנה המבנה המרשים הניצב במקום שלם עד ימינו,
ובתקופות הרומית והביזאנטית הפך המקום למרכז של פעילות פולחנית ולמוקד סמלי בעל
משמעות תודעתית, הן ביהדות, והן מאוחר יותר, בנצרות.
העבודה תתייחס להיבטים הפיסיים, הגיאוגרפיים, הארכיאולוגיים, ההיסטוריים, והאדריכליים,
ולתחומים המאירים אותם לאור הידע על תקופותיהם השונות.
העבודה נשענת על מכלול הנתונים העומדים לרשות החוקר:
– המסד הגיאולוגי, הגיאוגרפי, הטופוגרפי, הגיאומורפולגי
– ממצאים ארכיאולוגיים – הן באתר עצמו והן בסביבתו
– מקורות היסטוריים והיסטוריוגרפיים
– מקורות יהודיים וספרות חז"ל
– מקורות נוצריים – הן ישירים )כגון ספרות הנוסעים והאונומסטיקון( והן עקיפים )כגון
האוונגליונים וכתבי אבות הכנסיה(.
העבודה אינה עוסקת במחקר המקרא. מקורות רלוונטיים מהמקרא עשויים להיות מובאים
כאילוסטרציה או כנתון תומך.
המסד הגיאולוגי והגיאוגרפי
בסיס מחקר האתר הוא מקומו הגיאוגרפי. המבנה הוקם מעל דרגש סלע גיר קשה, בבסיס מדרון
סלעי, הגובל בשטחו המישורי של עמק חברון )"שדה המכפלה"(, כ – 700 מ' ממזרח ל"תל חברון"
)רומידה(. מבחינה גיאולוגית האתר ממוקם בקו המגע בין תצורות מוצא ועמינדב. סביר שהמערה
החלה כחלל קארסטי שנחצב ועוצב למטרת קבורה בתקופה מאוחרת יותר.
במהלך המחקר אותר מקום חציבת אבני המבנה. המסלע הוא גיר דולומיטי המכונה "מיזי יהודי".
אבני המחצבה זוהו בבדיקה גיאולוגית כזהות לאבני המבנה מעל המערה. משקל האבנים נע בין 2
ל- 35 טון. שיטות חציבה, הרמה, הובלה והנחת האבנים נבחנו וכלולות בעבודה.
הממצאים הארכיאולוגיים מתקופת הברונזה והברזל
העבודה סוקרת את כלל המידע הארכיאולוגי שנאסף במהלך השנים. בנוסף, בוחנת העבודה
ממצאים ארכיאולוגיים אשר נתגלו ב"מבצע" מיוחד בהשתתפות מחבר העבודה בשנת 1981
)"מבצע" זה, וכן נ יסיונות קודמים למחקר המערה, תוארו בהרחבה בספר "המערה" )ארנון 2017(.
במבצע זה התגלתה מערה ובה ממצא כלי חרס. המערה זוהתה כמערת קבורה מטיפוס המוכר
כמערות קבורה שהיו נפוצות באזור בתקופת הברונזה התיכונה, והממצאים תוארכו לתקופת
הברזל 2 – מאות 8 – 9 לפסה"נ. העבודה כוללת תמונות ותכניות של מערה זו וכן סקירה מפורטת
של ממצאים, תמונות וציורים חדשים של כלי החרס, וניתוח פטרוגרפ י ואנליזה כימית של הכלים
שבוצעו במעבדות באונ' אריאל ובגרמניה.
תוצאות הבדיקות מעלות שהכלים יוצרו באזורים שונים ביהודה. עובדה זו עשויה אולי לשקף
התייחסות לחשיבות המקום שהתבטאה בביקורים ואולי בפעילות פולחנית.
תל חברון
נקודת המוצא של העבודה היא שיש לבחון את האתר על רקע ההקשר והמרחב – הגיאוגרפי,
ההיסטורי והארכיאולוגי. מההיבט הארכי אולוגי האתר הוא חלק מהתמונה הכוללת העולה
מהממצאים שהתגלו במרחב הסובב. מוקד ההתייחסות הקרוב והרלוונטי הוא תל חברון, שבו
התקיימו חפירות החל מ 1964 עד .2014 בתל חברון התגלו שכבות יישוב החל מקופת הברונזה
הקדומה 1 ועד התקופה הביזנטית. השכבות הרלוונטיות המקבילות לממצאים ממערת המכפלה
הן: תקופת הברונזה התיכונה ,2 תקופת הברזל ,2 והתקופה הרומית.
בתקופת הברונזה התיכונה 2 התקיימה בחברון עיר מבוצרת, מוקפת בחומה קיקלופית, ובה מערכת
מנהל מלכותי; שריד ממנהל זה היא תעודה בשפה האכדית שהתגלתה ב – 1985 המפרטת רשימת
בהמות שהובאו לקרבן ולמלך העיר. במזרח העמק נמצאו מערות הקבורה אחדות; סביב אחת מהן
נוצרה המסורת של "מערת המכפלה".
בתקופת הברזל 2 היתה חברון עיר בצורה שהיוותה מרכז אזורי בתחומי ממלכת יהודה. כלי החרס
ממערת המכפלה משתלבים בתמונה ומשקפים קיומו של אתר מזוהה ומוכר שהיווה יעד לביקורים,
והוכנסו אליו כלים כמנחת קבורה – ויתכן שאף עצמות בקבורה משנית.
תקופת בית שני – המבנה המונומנטלי: תולדותיו, תכנונו, סגנונו, פרטיו, תפקידו ותפקודו
בחפירות 2014 התגלה בתל חברון רובע מגורים ותעשיה מפותח מימי בית שני. הממצאים משקפים
יישוב יהודי מבוסס שהתקיים במקום בתקופה זו. גולת הכותרת היא שני מקוואות בעלי גודל
מרשים ויוצא דופן. כך הוכח כי האוכלוסיה בחברון במאות 1 לפסה"נ – 2 לסה"נ היתה יהודית,
ונשללה האפשרות שהועלתה ע"י מספר חוקרים כי ה מבנה המונומנטלי נבנה עבור אוכלוסיה
אדומית שבעבר נטען כי שלטה בחברון בתקופה זו.