הכרזתו של נפתלי בנט על הרחבת היישוב היהודי בחברון התקבלה כצפוי בגינויים משמאל, אבל לא תמיד זה היה כך: לרגע קצר בהיסטוריה שלה, זכתה ההתיישבות בעיר האבות לחיבוק מהתנועה הציונית החילונית ואפילו מהשומר הצעיר. התושבים עצמם, בני "היישוב הישן", נשאו מצידם עיניים אל החלוצים וחלמו על חקלאות עברית. ספר חדש מגלה פרק לא ידוע בתולדותיה של עיר בת 3,000 שנה, וחושף קשרים אידיאולוגיים שהיו יכולים לשנות את מפת הארץ, ואולי אפילו למנוע את הטבח בתרפ"ט
לקריאת המאמר לחץ כאן
פרעות תרפ"ט גרמו לחורבנה של קהילת חברון העתיקה (מלבד הניסיון ליישובה מחדש
שיזמו משפחות מספר בשנים .)1936–1931נוסף על בתי המגורים, מוסדות הציבור
ושטחים נוספים נותר עזוב גם בית העלמין העתיק של חברון. בבית עלמין זה נטמנו נפטרי
חברון עוד מימי הקמת הקהילה במאה ה- ,16ובהם רבנים חשובים מרבני חברון, כמו
רבי אליהו דה וידאש, רבי אברהם אזולאי, הרב חיים חזקיהו מדיני (ה'שדי חמד,)' הרבנית
מנוחה רחל מסלונים (בחלקה האשכנזית) ועוד. ההערכה היא כי בבית עלמין זה נטמנו
במהלך השנים כ- 5,000נפטרים.
דרך הקבורה המקובלת בבית העלמין הייתה חפירת בור שעומקו כ- 2מטרים, מעליו כיסוי
אדמה, ומעל זה הניחו אבן מלבנית כבדה וגולמית ללא כיתוב או פרטים כלשהם.
לאחר מאורעות תרפ"ט,
תהליך התחייה והתקומה של עם ישראל בארצו הוא מהלך רב-שלבים. אנו למדים זאת
עוד מימי המעבר מנדודים לחיים בארץ המובטחת, לאחר צאת ישראל ממצרים, ועד
הגעתם הנה – לאדמתם. בתחילה נשלחו המרגלים לתור את הארץ, לראות מה מצב העם
היושב בה, איך היא נראית, באיזה גוון תכולים שמיה, והם שבים לעם ומתוכם קמים יהושע
בן נון וכלב בן יפונה, ובעיניים נוצצות מישירים מבט למציאות, חוזרים ואומרים: "הארץ
אשר עברנו בה לתור אותה, טובה הארץ מאוד מאוד"! כי רוח אחרת הייתה עימם, רוח של
אמונה בבורא העולם, בצדקת דרכם, בחיבור למורשת, לאבות והאימהות שעל קבריהם
הלך כלב והשתטח. אותה הרוח עמדה איתנה למרות הספקות והחשש הכבד ששרר בקרב
רבים וטובים בעם. לאחר מכן הגיעו העם – ויהושע בן נון בראשם – ונחלו את הארץ, ירשו
אותה וישבו בה בעקבות ההבטחה שהתגלגלה מאברהם אבינו לכל זרעו. גם כאן, בחברון
המתחדשת, אנו זוכים לראות מהלך דומה לזה בראשית השיבה לעיר האבות
מלחמת ששת הימים הייתה אירוע מכונן המעצב את המציאות במרחב עד היום. אלא
שחרף חשיבותם של המאורעות הם לא זכו לסקירה נאותה. קרבות מסוימים זכו לבחינה
מעמיקה ולפרסום מקיף, אך פרשיות אחרות נותרו בצל. בסקירה זו ריכזתי בצורה
כרונולוגית ומתומצתת את התהליכים שהובילו את צה"ל לחברון. זאת תוך הצגת שני
הצדדים הלוחמים.
על פי עדותה של סבתי טניה, בתו של חיים אליעזר דובניקוב ,שהיה מחללי פרעות תרפ"ט בחברון, חייתה
המשפחה בנוחות יחסית בוורשה עד מלחמת העולם הראשונה. חיים אליעזר היה מורה ומנהל ברשת
החינוך 'תרבות.' על פי מאמר על ש"ל גורדון, 2היה חיים חבר ב'תרבות' עוד בגלגולה הקודם, 'הסתדרות
חובבי שפת עבר.
במשך 19 שנה היה אזור ההר המרכזי מנותק ממדינת ישראל. שנים אלה השפיעו מאוד על עתידו, עד שלעתים קשה לדמיין כי אזור זה היה חלק מהאתוס הציוני לפני קום המדינה, בטרם היות הקו הירוק. מחקר חדש בוחן את מקומה של חברון בתנועה הציונית ומעלה על הדעת אפשרויות היסטוריות שלא התממשו לבסוף // ימימה חובב